הכרעת דין בתיק חע"מ 1883-08

1.      הנאשם הועמד לדין בעבירה של ביצוע עבודות הטעונות היתר בניה ללא היתר בנייה, עבירה על סעיפים 145(א)(2) ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 ( חוק התכנון והבניה או החוק).

2.      הנאשם הינו בעלים של משרד המצוי בקומת הקרקע בבניין ברחוב ביאליק 65 רמת גן ( הבניין). מדובר בבניין גדול בן שלוש כניסות מדורגות שביניהן מחברים מסדרונות (פסאז'ים) בהם קיימים משרדים ומקלטים. הנאשם הוא האדריכל שתכנן את הבניין שנבנה ב-1986. כאמור בכתב האישום המתוקן, במהלך שנת 2008 ביצע הנאשם עבודות שונות ובכלל זה חפר ובנה מרתף בשטח של כ-30 מ"ר, וכן קבע דלת וחלונות במרתף, בנה חלון נוסף, התקין ונטה, סורגים ומזגנים ובנה אדנית ליד מדרגות הבניין. מהראיות עולה כי המרתף האמור נמצא באחד הפסאז'ים, מתחת משרדו של הנאשם שבקומת הקרקע. לטענת הנאשם מדובר בחלל אטום שנבנה מראש עם הקמת הבניין ובשנת 2003 אף התקבל היתר לבנייתו [ מ/19]. המאשימה מסכימה שהנאשם קיבל ב-2003 היתר לבניית מרתף אך טוענת שההיתר פקע לפני שהנאשם החל בביצוע העבודות וממילא הבניה אינה מתאימה להיתר. הנאשם מצידו טוען כי החל את העבודות לפני פקיעת ההיתר וכי ביקש הארכת ההיתר ומשלא נענה הרי שבהתאם לדין ההיתר מוארך אוטומטית.

3.      חילוקי הדעות העיקריים נוגעים אפוא לשאלה האם היתר הבניה משנת 2003 היה תקף בשנת 2008 ולמועד תחילת העבודות. מבחינה עובדתית אין מחלוקת של ממש בנוגע לביצוע חלק מן העבירות המשניות (בניית דלת, חלונות, סורגים, מזגנים ואדנית) ועיקר טענת הנאשם בעניין היא טענת אכיפה בררנית, שכן המאשימה אינה נוהגת להגיש כתבי אישום בגין עבירות מסוג זה.

4.      אפתח ואומר כי מצאתי להרשיע את הנאשם. ראשית, אינני נותן אמון בגרסתו העובדתית בנוגע לעמוד תחילת הבניה ומכאן שההיתר מ-2003 פקע; שנית, גם אם ההיתר היה בתוקף עדיין הבנייה חרגה משמעותית מן ההיתר שניתן; ושלישית, לא מצאתי כי התקיימו התנאים למתן הגנה מן הצדק ולקביעה כי נעשתה אכיפה בררנית.

פרשת התביעה

5.      מטעם המאשימה העידו המפקח מר אלי חכים והשכנים מר אבשלום ארצי, גב' יפית חיו ומר סבחה נעים.

6.      מר אלי חכים, מפקח הבניה, העיד כי ביקר בבניין מספר פעמים בין חודשים יולי ונובמבר 2008 בעקבות תלונות השכנים. מר חכים צילם ואישר בעדותו את העבירות המשניות, היינו - כי הנאשם אכן קבע דלת, חלונות והתקין מזגנים, סורגים, ונטה ואדנית, וכל זאת ללא היתר [ מ/1-מ-18]. כאמור, אין חולק של ממש על העובדות הנוגעות לפרטי אישום אלה. מר חכים העיד כי מדובר במרתף שנבנה מתחת משרדו של הנאשם, הנמצא בקומת הכניסה. מר חכים ביקר במרתף בנובמבר 2008 וצילם אותו מבפנים [ מ/10-מ/11] בתמונות אלו ניתן לראות את החלל כשהוא גמור יחסית והקירות מטויחים וכן נראה פתח מרובע בתקרה שהעד לא ידע לומר את ייעודו אך סביר שזהו הפתח המחבר בין המרתף לבין משרדו של הנאשם שמעליו. מר חכים היה ער לקיומו של היתר בניה מ-2003 [ מ/19], אך סבר כי ההיתר פקע שכן נרשם עליו שתוקפו למשך שלוש שנים, היינו - עד 2006. מר חכים הבהיר כי לא ראה ביצוע עבודות בתוך המרתף וכי כשהצליח להיכנס לתוכו העבודות הושלמו [ עמ' 6, 17-14, עמ' 8, 5]. 

7.      מר אבשלום ארצי, שכן המתגורר בקומה א' מעל משרדו של הנאשם,  העיד כי ראה שהעבודות במשרדו של הנאשם החלו ב-14/4/08. הנאשם הסביר לו שבכוונתו "להכפיל" את שטח המשרד ואף הזמין אותו פנימה והסביר לו שההגדלה לא בוצעה עם הקמת הבניין בשל מחסור באחוזי בנייה [עמ' 9, משורה 23]. מר ארצי ראה את הפתח המקשר בין המשרד למרתף שמתחתיו והעיד כי ביקר במקום מספר פעמים במהלך העבודות ו" ראיתי את שלבי החפירה, פינוי העפר מרצפת הבונקר [המרתף]" [עמ' 9, 31].  מר ארצי העיד שהנאשם חפר סביב עמוד היסוד של הבניין ובהמשך עשה חיזוקים, כי הנאשם חפר באזור פיר המעלית, וכי הנאשם סיפח חלק מן השטח הציבורי ובנה חלונות, ונטה, אדנית ומזגנים שהפריעו לשכנים [עמ' 10, 16-1]. תלונותיו של מר ארצי הועלו במכתב ששלח ועד הבית לעירייה ב-26/6/08, כחודשיים אחרי תחילת העבודות [ מ/21]. עיון במכתב מעלה שנכתב בו שהנאשם מבצע עבודות הרחבה אך התלונות מתייחסות דווקא לעבירות המשניות (חלונות, מזגנים ודלתות) ואין בו תלונה על עצם בניית המרתף. מר ארצי הודה כי בשנת 2003 נתן הסכמתו להיתר הבנייה שקיבל הנאשם להקמת המרתף, אך לדבריו בשנת 2008 שינה דעתו בנושא. 

8.      גב' יפית חיו, שכנה המתגוררת בבניין (בכניסה אחרת), העידה כי הייתה מיודדת עם הנאשם ואף סייעה לו להשיג את היתר הבנייה ב-2003. על-פי עדותה מ-2003 ועד אפריל 2008 לא בוצעה כל פעולה בנכס, וכדבריה: " שכחנו ועברו הרבה מאד שנים, ופתאום בשנת 2008 ראינו שמתחילים לעשות בניות וחציבות והתחילו רעשים והוצאת פסולת מחוץ למשרד ואז הבנו שמישהו מתחיל לבנות. אף אחד לא אמר לנו שמתחילים לעבוד. רק בזכות הרעש וההמולה הפועלים שהגיעו הבנו שמתחילים בעבודות" בהמשך העידה כי "ראיתי שהעבודות בוצעו בחודש אפריל, עבודות של חפירה, סילוק כמויות אדירות של חול, חציבות קונגו לפי הרעש שכל הבניין הזדעזע מכך, נכנסתי וראיתי במו עיני שיש חדר מצד ימין ומצד שמאל כשנכנסים לקומת המרתף יש חדר משני הצדדים. היו מדרגות שמחוברות מהמשרד של הנאשם לקומת המרתף, משהו שמחבר את המפלסים. ראיתי בפינת המשרד היה מעין עמוד בטון ענקי שמתחתיו היה חלל, כלומר חתוך. זה מה שראיתי בעיניים שלי. שאלתי מה זה ואמרו לי שזו המעלית. הראו לי גם את השירותים. כלומר עשו לי היכרות מאד מיוחדת במקום. זה מה שראיתי בתחילת העבודות. לא נכנסתי לשם מספר רב של פעמים. מבחינתי אבשלום ארצי הוא היה העיניים שלי, ואני סומכת על מה שראה ואמר מבחינה מקצועית. אשר לחלק החיצוני ראיתי שהוא עשה מדרגה גבוהה באופן יחסי משאר המדרגות האחרות. הייתה שם דלת, הוא עשה חלון, הוא עשה אדנית, הוא עשה חלל של ונטה מעין חור כזה של ונטה איפה שהמקלט שלנו, פשוט הוא חצב בקיר. כמובן ללא ידיעתנו ובאישורנו. באנו וזה כבר היה קיים. כל פעם גילינו משהו אחר. זה היה תהליך. כל פעם נוספו עוד דברים עוד אלמנטים שלא היו קיימים".

מעדותה של גב' חיו התברר כי נועצה עם מהנדס שעבד עימה ומסר לה כי קיים חשש שהנאשם פוגע ביסודות הבניין ולכן התחילה לפעול בנושא. מובהר אפוא שבהליך בפניי לא הוצגה כל ראיה לכך שיסודות הבניין אכן נפגעו והדבר לא נטען בכתב האישום או על ידי המאשימה.  

9.      מר סבחה נעים, אינו מתגורר בבניין אך רעייתו היא בעלת דירה בו. ב-15/4/08 נקרא לבניין על ידי אחד השכנים בשל עבודות הבניה. הוא חזר על עדויות שני העדים האחרים והעיד שראה עבודות מתבצעות במקום לרבות הוצאת עפר וביצוע עבודות חיצוניות. מר נעים התלונן, בעיקר, על שינוי בגובה המדרגה הראשונה בגרם המדרגות, דבר שפגע ברעיתו שהיא כבדת ראיה, ועל כך שרעייתו אינה מסכימה לשוב לדירתה מחשש שיסודות הבניין התערערו בעבודות. אציין שמצאתי כי עדותו של עד זה לא הייתה מדויקת והוא נטה להגזמות מסוימות.

10.  בנוסף הוגשה בהסכמה תלונתו של שכן נוסף, אמיר איבט, מ-30/6/08, בה מועלות טענות דומות לתלונות השכנים האחרים, כשעיקר התלונה נוגעת לפגיעה בחנייה.

פרשת ההגנה

11.  הנאשם העיד כי ב-2/6/03 קיבל היתר בנייה המאפשר לו להגדיל את משרדו בשטח של 4.38 מ"ר ולהוסיף מרתף בשטח 16.88 מ"ר ולקבוע פתח אחד ו בלבד שיחל בעבודות בתוך שנה [ מ/19]. לטענת הנאשם החל בעבודות ב-2003 או 2004, כאשר החלל עצמו נבנה מראש עם הקמת הבניין כחלל סגור, וב-2004 הוא רק פתח פתח ברצפת משרדו והשתמש בו לביצוע התאמות במרתף שמתחת. ב-2006 נפטרה אימו ובעקבות זאת זנח את העבודות עד 2008. ב-16/3/08, פנה לעיריית ר"ג וביקש את חידוש ההיתר [ נ/1] אלא שהעירייה לא דנה בבקשתו והוא פירש שתיקתה כהסכמה להארכת ההיתר והמשיך בעבודות כמתוכנן. כשנחקר על העבודות והחול שראו השכנים השיב כי " ברגע שפתחתי את הדלת ידעתי מה המפלס בחוץ ומה בפנים. כשעבדתי בצד הפנימי, לא ידעתי את זה ואז יישרתי את החפירה, כדי להגיע למפלס ...חפרתי בפנים, כי האדמה שבפנים, שאנחנו יישרנו, הייתה יותר גבוהה מאשר בחוץ" [עמ' 29]. עדות זו מתאימה לעדותו של העד ארצי שראה פינוי עפר מרצפת המרתף. הנאשם העיד כי ב-2008 אכן פתח דלת וחלונות וקבע מזגנים וסורגים, אלא שלטענתו גם  שכנים אחרים בבניין עשו זאת וידוע לו מניסיונו שהעירייה אינה נוהגת להעמיד לדין בשל עבירות מסוג זה. לעניין זה הוגשה אסופת תמונות שצילם הנאשם [נ/5]. ב-2010, לאחר הגשת כתב האישום, הגיש הנאשם בקשה חדשה להיתר בהתאם לעבודות שבוצעו בפועל אולם עד סיום ההליכים לא הסתיימו הליכי הרישוי. כמו כן התקיים הליך משפטי עם השכנים בפני המפקחת על המקרקעין (תיק 306/09, נ/6].

12.  הנאשם זימן לעדות את גב' איילת שחר, מנהלת מחלקת רישוי הנדסה בעיריית ר"ג שהעידה כי קיבלה את פנייתו מ-2008. גב' שחר אישרה שפניה זו לא נענתה עד 2010. לטענתה ניהלה שיחה בעל-פה עם הנאשם, וכן שוחחה שנושא עם מהנדס העיר, מר חיים כהן, אולם נוכח תלונות השכנים לא ניתנה הסכמת העירייה להארכת ההיתר. גב' שחר העידה כי הסמכות להאריך את ההיתר נתונה לוועדה המקומית לתכנון ובניה, אולם בהנחיית מהנדס העיר לא הועברה הבקשה להכרעת הוועדה.

13.  בנוסף העידו מטעם הנאשם שלושה עדים, גב' אילנה בהגן, מר אורי שירן ומר יעקב מורד, שלושתם אנשי מקצוע בתחום האדריכלות והתכנון והבניה. עדים אלו לא יכלו להעיד על המקרה באופן ישיר ועדותם נגעה למדיניות הרשויות בנוגע להארכת היתרים שניתנו. ניתן לתמצת עדותם בכך שעל פי היכרותם קיימת נטייה של עיריות וועדות מקומיות להאריך היתרים שפקעו שכן בעת מתן ההיתר כבר נשקלו ממילא כל השיקולים הציבוריים הרלוונטיים לנתינתו. 

דיון והתייחסות לטענות השונות

תוקף היתר הבניה